ההשלכות של פגיעות מיניות בילדות על נשים בבגרות- חלק ב
ההשלכות של פגיעות מיניות בילדות על נשים בבגרות
חלק שני- מיניות מוחצנת ושימוש בגוף כמנגנון שליטה
אחת ההשלכות הפחות מדוברות של פגיעות מיניות בילדות היא דווקא הצד השני של ההסתגרות והניתוק- מיניות מוחצנת, מוגזמת או מבלבלת.
זו הסיבה שנראה הרבה מקרים של ילדות שנפגעו, ש"בוחרות" לעסוק בזנות או ביחסי מין אלימים/סאדו מאזו וכולי, או יחסי מין לא בטוחים,
עם פרטנרים רבים ומתחלפים
אישה שנפגעה בילדות עשויה להשתמש בגוף שלה ככלי שדרכו היא יכולה להשפיע, לזכות באהבה ובשליטה
היא תשתמש במיניות כדי להרגיש בעלת ערך כי ככה לימדו אותה מגיל צעיר
היא חשה שליטה מלאה מתוך השימוש במיניות מוחצנת.
יש כאן ניסיון של המוח להפוך את הטראומה לכוח (בהרבה מקרים באופן אוטומטי, אפילו מבלי להבין את זה)
ממקום של איבוד שליטה על הגוף בעבר, המיניות בבגרות יכולה להפוך לדרך להחזיר לעצמה שליטה על מה שנלקח ממנה בכפייה.
הנפגעת תרצה לשלוט בסיטואציות, לשלוט בפרטנרים שלה, "להשתמש ולזרוק", להכאיב ולייצר תלות שלהם בה.
אצל נשים שנפגעו מינית בילדות וחוו פלישה למרחב האישי, המלווה בכאב פיזי ונפשי, יש חלק בנפש שצועק-
"אם אני אהיה זו שבוחרת, יוזמת ומובילה אולי זה יפסיק לכאוב כך"
המיניות יכולה להפוך לכלי עוצמתי, לזירה של שליטה-
"אני מחליטה מי נוגע בי ומתי, אני מחליטה מתי זה מתחיל ומתי זה נגמר"
זהו ניסיון לשכתב את הסיפור, להפוך את מה שנעשה לי למשהו שאני עושה
השליטה הזאת, גם אם נותנת אשליה של ביטחון לרוב
לא מביאה ריפוי.
לעתים רבות היא משאירה את הגוף בעמדת כוננות, כי גם כשהכל בהסכמה, בתוכי אני עדיין לא באמת נוכחת.
והעיסוק בשליטה גוזל הרבה מאוד אנרגיה
חשוב לציין שמתחת למיניות המוחצנת לרוב נמצאים כאב, בדידות, בלבול ותחושת ריקנות.
בהרבה מקרים, אחרי מגע מיני עולים רגשות אשמה, בושה או סלידה מהגוף
לעתים רבות המיניות לא באמת מביאה עונג אלא משאירה חותם נוסף של חוסר ערך.
השלב הראשון בריפוי יהיה
הבנה שזו לא התמכרות למין ולא בעיה בהתנהגות.
זו תגובה טראומטית- זו הילדה של אז שמנסה בדרך היחידה שידעה להשיג קרבה, אהבה, שליטה או אפילו תחושת קיום
עבור הריפוי יהיה חשוב להבין שהצורך בשליטה מינית הוא מנגנון הגנה, והוא בפועל תגובה הגיונית למצבים בהם אבד לה הכוח.
(כמובן שלטווח הרחוק מנגנון ההגנה הופך למנגנון חבלה עצמית)
במקביל, אפשר גם ללמוד
לפתח מיניות בריאה, כזו שלא נובעת מצורך לשרוד או לשלוט אלא מתוך חופש, בחירה, הקשבה לגוף ונוכחות
מסע הריפוי לא עובר דרך ויתור על עוצמה, אלא דרך
חיבור לעוצמה מסוג חדש- עוצמה שקטה, אוהבת, מחוברת-
כזו שלא צריכה להוכיח כלום אלא פשוט להיות
(ובמילים אחרות- העלאת הערך העצמי)
להמשך קריאה- חלק 3









