סימנים לפגיעה אצל ילדים
איך תזהו שילד עובר פגיעה?
ככל שהפגיעה/ פגיעות נעצרות בגיל מוקדם מידי, ומטופלות- כך הסיכויים לחיים טובים ובריאים גוברים. לכן חשוב הגילוי המוקדם.
ילדים, לרוב, שותקים ולא חושפים את הפגיעות בהם.
כשילדים נפגעים, לרוב הם לא יבואו מעצמם לספר, מכל מיני סיבות-
• הפוגע מאיים עליהם ("אם תספר, נפגע בך/ באחותך/ בהורים" וכו')
• הילד מתבייש במה שקורה לו. חושש מהתגובה
• הילד חושב שלא יאמינו לו. שישתמשו בזה נגדו, שיאשימו אותו.
• הילד לא רוצה לספר כי הוא חווה מחדש את הרגשות הקשים בזמן שהוא מדבר על מה שקרה /קורה לו, וזה לא נעים לו בכלל.
• הילד לומד לפצל את עצמו, כך שיש את הילד הנפגע ויש את הילד שכביכול מתפקד "רגיל". זה מנגנון הגנה. בתת המודע שלו, הילד לא רוצה לשלב בין העולמות. ולכן הוא יסתיר וידחיק
אז איך תוכלו לזהות ילד שנפגע, גם כשהוא לא מדבר?
בגלל שהרבה פגיעות היו יכולות להימנע אם היה מבוגר שרואה את הילד ומתערב עבורו, וגם בגלל שילדים לא מספרים,
אז אספתי כאן כמה סימפטומים.
כל אחד מהם לבד לא מעיד על פגיעה. אבל שילוב של כמה וכמה תסמינים יחד, בהחלט יכול להעיד על פגיעה.
אם זה בבית, ואם מחוץ לבית
(פגיעה יכולה להיות פיזית, רגשית, מינית, אלימות בבית- לא רק כלפי הילד, ואף הזנחה)-
סימנים לפגיעה אצל ילדים-
- חוסר וויסות- רגשי, תחושתי. אי יכולת לווסת את הרגשות.
- תגובות אימפולסיביות, לא תמיד מותאמות למצב (הילד "נדלק" מאפס למאה בשנייה אחת)
- רגזנות
- עצבנות
- עצבות
- טיקים
- פגיעה עצמית או פגיעה באחרים
- בעיות קשב וריכוז
- קשיים בלמידה, חוסר יכולת להתרכז
- דריכות יתר
- קושי להסתכל בעיניים
- נטייה להתחבא, להסתתר, לא להתבלט (לשבת בשולחן האחרון בכיתה, או לחילופין- ליד הדלת כדי שאפשר יהיה לצאת מהר)
- הקטנה עצמית
- שתקנות יתר או דברנות יתר.
- היעדר חברים או קושי ביצירת קשרים חברתיים
- ניסיון ניכר למשוך תשומת לב, להיות מיוחד, להיות מצחיק, ניסיון תמידי להיות "מסמר הערב".
- (ילד שיכול להיות מוקף בילדים והוא על תקן "הליצן" אך אין לו אף חבר אמיתי)
- ילד שמוחרם בגלל שהוא "מוזר"
- קושי בנתינת אמון
- חוסר יכולת לדחות סיפוקים,
- התפרצויות זעם, התפרצויות בכי, בעיות קשב וריכוז, בעיות קוגניטיביות,
- תסמינים דיסוציאטיביים (הילד מתנתק, נראה לא מחובר, לא קשוב ונראה מעופף)
- בעיות/מחלות פיזיות מרובות
- ילד שמגיע בלי אוכל לבית הספר
- השמנה קיצונית
- פגיעות עצמיות
- עיכוב התפתחותי
- עיכוב שפתי
- הצמדות יתר, תלותיות
- חרדת נטישה
- אם יש פגיעה מינית נראה התפתחות מינית מוקדמת והתנהגות מינית בעייתית, אוננות כפייתית.
- יצירת מגע בעל אופי מיני עם ילדים אחרים
אם תשימו לב, הרבה מהסימפטומים הנ"ל מאפיינים גם ילדים על הרצף האוטיסטי ולכן הרבה מתמודדי פוסט טראומה מורכבת קיבלו אבחנה (מוטעית כנראה) של אוטיזם.
בפועל, כשילד בגיל צעיר נמצא שוב ושוב במצבי סכנה, מצבים המעוררים אימה- הוא עסוק בהישרדות, ולכן טבעי שהוא לא יהיה פנוי ללמוד מיומנויות דידקטיות, מיומנויות חברתיות.
מעבר לזה שמערכת הדחק (מערכת העצבים שמגיבה לסכנה) שלו פועלת ברוב שעות היממה ולכן התגובות שלו הישרדותיות ואימפולסיביות ונחוות על ידי הסביבה כחריגות. אז הסביבה מתייגת ומעצימה את הנזק הנפשי.
לכן כל כך חשוב זיהוי מוקדם במקרים של פגיעות בילדים.









