לידת הבית שלי



את הלידה השלישית שלי בחרתי ללדת בבית…
לא עבד לי טוב בבי"ח…
הפריעו לי, התערבו לי, אמרו לי מה לעשות כל הזמן,
למרות שאני, בעצם, ידעתי לבד…
ובעיקר מאוד מאוד הלחיצו אותי!!
לא אהבתי גם שלוקחים לי את הבנות לטיפולים איך שהן נולדו.
הרגשתי כאילו חתכו חלק ממני.
חלק מהמיילדות היו אגרסיביות והתייחסו אלי כמו אובייקט.
לידת הבית היתה תיקון מוחלט.
הבחירה בלידת בית באה מתוך אמונה מוחלטת ובטחון בגוף היולד שלי.
ידעתי שאני יודעת ללדת ולא רציתי שיפריעו לי.
ילדתי עם מיילדת בית שהיתה בדיוק מה שהיתי צריכה.
שקטה וקשובה אלי כל הזמן. לא מתערבת ולא דוחפת או מקדמת.
רק נמצאת. השרתה בטחון.
בבית חוויתי לידה מדהימה,
בחברתם הקסומה של אחותי אילת, חברתי תמר ובן זוגי המדהים מריאנו שבלעדיו לא היתי מצליחה.
הלידה כללה המון רגשות, כמו שמחה, התרגשות, תחושת היי (הגוף מוצף אנדורפינים בלידה כשלא מפריעים לו)…
יחד עם הכאב היו גם המון התקפות צחוק, ודיסק של אום כולתום, וריקודי בטן..ורגעים אינטימיים עם בן הזוג (שגם זכה ללידה מדהימה!)
בקיצור חווית לידה שלמה, מעצימה ובעיקר…
איפה ואיך שאני רציתי!!
זוהר נולד ישר אל ידיו של אביו, בתוך בריכה קטנה,
עטוף באהבה ובדמעות של דודה שלו, במרכז הסלון שלנו במושב עופר.
ילד רגוע, לא בכה,יצא עירני והתבונן סביבו נינוח ושלו.
אני הרגשתי נפלא, מריאנו הרגיש נפלא,
זו היתה חוויה מתקנת לשנינו.
אני לא מטיפה ללידות בית, או מכוונת לשם,
אני כן מאמינה שזכותה של אישה ללדת איך שהיא בוחרת.









