שיפוט וביקורת עצמית
איך מתמודדים איתם?
מחדר הטיפולים
תרגיל שנתתי למטופלת, והיא ממש התחברה
קצת רקע-
האישה הפסיקה עבודה עקב דכאון שנכנסה אליו.
די מהר הבנתי מה הסיבה לדכאון,
ויכלתי לתת לה כלים שיגרמו לה להרגיש יותר טוב עם עצמה, ויקדמו אותה.
היא מתנהלת בעולם עם "נבוט פנימי",
וכל הזמן מכה ומורידה את עצמה.
נוקשה עם עצמה, שואפת לשלמות
כל דבר הכי קטן שלא מצליח נחווה ככשלון.
ואין רגע בו היא רואה את ההצלחות שלה (שהן לא מעטות בכלל)
כלפי חוץ היא עושה את כל הפעולות הנכונות,
ואפילו מצליחה להתחבר לרגש לאחרונה,
ועדיין- מלקה את עצמה.
ומן הסתם,
כשאתה מיואש וכועס על עצמך לאורך זמן,
אתה לא חווה חווית הצלחה ולא שמחה או סיפוק-
הגיוני להכנס לדכאון😪
אני עובדת איתה כבר כמה חודשים על רכות לעצמה, חמלה, העלאת הערך העצמי-
(המטרה שהיא תרגיש שהיא טובה ומוצלחת גם כשהיא לא מושלמת)
וככה, לאט לאט פוחתים השיפוט והביקורת העצמית
תרגיל להורדת שיפוט וביקורת עצמית-
יש לו 3 גרסאות,תבחרו מה נכון עבורכם
- דמייני שאת הילדה שהיית פעם,
- דמייני שאת הילדה העתידית שלך (מתאים לרווקים.ות)
- דמייני שעומדת מולך הילדה שלך עצמך, או הילד..
וכעת..
כל פעם שועדת הביקורת העצמית או ה "נבוט הפנימי" מתחילים לפעול,
תתיחסי לעצמך כאילו את אותה ילדה.
באמת היית מקללת אותה, יורדת עליה ומורידה אותה? כועסת על כל שטות?
כשכועסים, או שופטים מישהו, מראש זה מוריד את סיכויי ההצלחה של אותו אדם, כי כעס, שיפוט וביקורת מכווצים ומכניסים את האדם למקום לא טוב. וסיכויי ההצלחה שלו יורדים.
אז אם לא הינו כועסים שופטים ומבקרים את ילדינו על כל דבר ועניין,
אז למה לעצמנו כן?
למה אנחנו מקשים על עצמנו?
הרי כשילד לא יצליח לא נכעס עליו אלא נעודד אותו.
ככה, תתייחסו לעצמכם.
זה תרגול, אך אפשרי!
הרבה מילות חומלות כלפי עצמכם, סליחה, קבלה, הנמכת ציפיות.
זו שפה, שכשמתרגלים אותה באופן קבוע היא מחליפה את השפה הקודמת, המורידה והמכווצת.
במקום שיפוט וביקורת- קבלה וחמלה









