פרשנות מובילה לרגש
אחד מהדפוסים הבולטים בפוסט טראומה מורכבת היא קושי בראיית המציאות כפי שהיא.
אחד הסימפטומים הבולטים זה הנטייה לראות את החיים בשחור ולבן.
למתמודדי טראומה מורכבת, בשל שינויים שהמוח עובר (וסיבות נוספות שלא אכנס אליהן כרגע) יש נטיה לפרשנויות קיצוניות,
ולעתים רבות גם לא נכונות על מצבים שונים.
הפרשנות שאנו נותנים על הארוע, או האדם היא זו שתגרום לרגש.
אתן דוגמה מהחיים שלי, סיפור מלפני כמה שנים (אמיתי)
השעה 10 בבוקר, אני מטפלת בקליניקה, ובנזוגי מתחיל לחתוך סלט במטבח.
הסכין החדה עושה רעש מעצבן על קרש החיתוך.
המחשבה הראשונית שעוברת- "איזה לא מתחשב! אני בטיפול, והוא, לא רק שהוא תקוע בבית כי הוא לא עובד היום, עוד מפריע לי בעבודה"
(הוא מצידו, טוען שרצה להכין לי ארוחת בוקר כי אני עובדת קשה)
שנים החזקתי את המחשבות האלו, ואחרות, כלפיו ושנים חייתי בסבל.
ויום אחד החלטתי שמספיק לסבול, והגיע הזמן לשנות את הגישה
נכנסתי לטיפול, והוא מתחיל לחתוך סלט.
אמרתי לעצמי- "איזה כיף, כשיסתיים הטיפול תהיה לך ארוחת בוקר"
ובאותה שניה דבר נפלא קרה.
במקום להתמלא בעצבים, ובדפיקות לב מהכעס, הבטן התחילה לקרקר לי ממש, פיזית.
וחיכיתי כבר לאכול את הסלט והביצים שהוא הכין.
מבינים?
הארוע נשאר אותו דבר
שיניתי את הפרשנות עליו והרגשות שלי השתנו מהקצה לקצה.
וכך גם התגובה הפיזית, בגוף.
מעצבים זה הפך לרעב בריא!
אפשר ללמוד איך עושים את זה
טיפ חשוב-
מתרחש אירוע, ואז אתם מפרשים אותו (כולם ככה, ככה המוח עובד)
תשאלו את עצמכם- האם הפרשנות שלי היא עובדה, או דיעה?
לרוב התשובה תהיה דיעה, ואז אפשר לשנות את הדיעה
(עובדות: השמש זורחת במזרח. מטוס טס בשמים. הים הוא כחול. וכולי.)
(דיעות זה דבר שאפשר להתווכח עליו.עובדה לא)
תכניסו פרשנויות חדשות, שיובילו אחריהן רגשות ותחושות טובות בגוף.









