שליטה
התחושה המוטעית ששליטה נותנת שקט ורוגע
רובינו, גם אם נודה וגם אם לא, מרגישים צורך "להיות בשליטה",
מין תחושה פנימית, ששליטה תיתן לנו שקט נפשי.
בפועל, זה בעצם הפוך.
ככל שנרצה יותר לשלוט, כך פחות רגועים נהיה.
אסביר-
המון אנרגיה הולכת על הרצון, והצורך הזה , בשליטה…
שליטה בבן/בת הזוג, שליטה על הילדים, שליטה בסיטואציות מסוימות,
שליטה גלויה, שליטה סמויה (מניפולציות)
כולנו נופלים בזה
הענין הוא, וזה הפרדוקס,
שאין לנו באמת שליטה על כלום (חוץ מאולי, על ההתנהגות שלנו וגם זה לא תמיד, במיוחד פוסטראומטיים, שלא שולטים בהתקפים)
השליטה, שאנחנו מחפשים כל חיינו,
ממש עובדים בזה, ומתישים עצמנו וסביבתינו לדעת, בכלל לא קיימת!
אולי, חלקית מאוד כן...
אבל שליטה מלאה- זו פיקציה
אי אפשר לשלוט בכלום, זה מראש מועד לכשלון.
העבודה האמיתית, היא לא לשלוט בבן זוג, או בסביבה, או בסיטואציה.
גם לא לשלוט בעצמנו, או בתגובות שלנו, כי שוב- זה שליטה
More of the same...
העבודה האמיתית היא לחזק את הערך העצמי שלנו.
ככל, שנאהב את עצמנו, נקבל בחמלה את כל החלקים שבנו ונתפייס איתם,
כשנלמד להאמין בנו, לבטוח בנו. כשנתקרב לעצמנו בעצם,
הרצון לשלוט ירד.
כי אם אני סומכת עלי.
לא משנה מה תהיה המציאות החיצונית,
אני אדע איך להתמודד!
יש ברשותי היום מספיק כלים שיעזרו לי לצאת מכל סיטואציה
וככה, על הדרך-
גם מפלס החרדה יורד
וגם הרצון לשליטה הולך ודועך
ואז, מגיעות ההפתעות האמיתיות של החיים.
כשמשחררים שליטה, אחיזה, השפע יכול להכנס.
תודה לכל מי, ומה, שעזר לי בתהליך ההתפתחות האישית המואצת שאני עוברת בשנים האחרונות
ובעיקר, תודה לעצמי
ששחררתי ממני אין סוף פרדיגמות, וצורך בשליטה










